פורטל:פריז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
פריז (בצרפתית: Paris, להאזנה (מידע · עזרה)) היא בירתה של צרפת ובירת מחוז איל דה פרנס.
מיקומה בצומת בין נתיבים מסחריים יבשתיים וימיים בלב אזור חקלאי עשיר הפך אותה לאחת הערים המרכזיות של צרפת במהלך המאה העשירית, עם ארמונות מלכותיים, מנזרים עשירים וקתדרלה; במשך המאה ה-12 הפכה פריז לאחד המרכזים הראשיים באירופה ללימוד האמנויות. הכתר המלכותי קבע את מושבו בעיר, וחשיבותה הכלכלית והפוליטית לא חדלה מלגדול. כך הפכה פריז, בתחילת המאה ה-14, לעיר החשובה ביותר בעולם הנוצרי. במאה ה-17 העיר הייתה בירתו של הכוח הפוליטי החזק ביותר באירופה, במאה ה-18 הייתה המרכז התרבותי של היבשת, ובמאה ה-20 הייתה בירת האמנות והתענוגות. |
תוכנית אוסמן להתחדשות פריז, אשר מכונה גם "האוסמניזציה של פריז" או "הטרנספורמציה של פריז בתקופת הקיסרות השנייה", הייתה מבצע תכנון עירוני נרחב שהובילו נפוליון השלישי ומושל מחוז הסן, הברון ז'ורז'-אז'ן אוסמן, בין השנים 1852 ל-1870. תוכנית זו שינתה את פני רחובותיה של פריז והפכה אותה לעיר בצורתה המוכרת עד היום.
הפרויקט הקיף את כל היבטי התכנון העירוני, החל משינוי מרכז העיר ועד לקביעת אופיים והיקפם של המחוזות הסובבים את פריז. במהלכו נהרסו חלקים ישנים של העיר, ושדרות ורחובות חדשים נבנו תחתיהם, הוצאו צווים והותקנו תקנות שקבעו את מראה חזיתות הבתים, הסדירו את פעולת מערכת הביוב של העיר ומערכות המים שבה, וכוננו פארקים, גנים ציבוריים ואנדרטאות רבות רושם.
העבודות זכו למבקרים רבים בני אותו הזמן, אך ביקורתם נשתכחה במהלך מרבית המאה ה-20, בשל הצלחתה להפוך את העיר לבירה מודרנית. עם זאת, בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה הועלתה מחדש ביקורת נגד מפעלו של אוסמן, כחלק מהטלת ספק כללית בתפקידו של התכנון העירוני. גם כיום פועלו של אוסמן ניכר ומשפיע על חיי היום-יום של תושבי הכרך, כמו גם על הדימוי הרווח של פריז בתרבות הפופולרית.
רוחות הן הגורם העיקרי לתנודות של גורדי שחקים, אך הן מעולם לא השפיעו במיוחד על מגדל אייפל, בשל העובדה שהוא בנוי ממסבכי ברזל המקנים יציבות רבה למגדל, הנמצא ברובע השביעי של פריז, שבצרפת. גם בעת סופה במהירות של 169.2 קמ"ש, שנמדדה במרכז אירופה ב-26 בדצמבר 1999, התנודד המגדל רק 18 ס"מ. הגורם המרכזי לתנודת המגדל הוא דווקא השמש. בימים בהירים אור השמש מחמם את קורות המגדל, וכיוון שמתכת מתרחבת עם התחממותה, המגדל נוטה ב-16-18 ס"מ לכוון הנגדי לקרינת השמש. לאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל.
רובעי פריז (בצרפתית: Les arrondissements de Paris) הם חלוקה אדמיניסטרטיבית שמפצלת את הקומונה של פריז (צרפת) לעשרים רבעים (arrondissements) מוניציפליים. כל רובע מחולק בעצמו לארבעה רובעים פנימיים. מהבחינה הלאומית הרבעים נחשבים הן סטטיסטית והן ניהולית כקנטונים. רובעים אלו נקבעו בשנת 1860 לאחר הרחבה משמעותית של פריז בידי נפוליאון השלישי ומושל מחוז הסן שלו, הברון אוסמן. מספר הרובע מציין גם את שתי הספרות האחרונות של המיקוד בפריז (מ-75001 לרובע הראשון ועד 75020 לרובע העשרים).
שכונות העיר:
מונמארטר - הרובע הלטיני - המארה - לה האל - מונפרנאס
הגדה הימנית - הגדה השמאלית
|
עדויות מצביעות על קיומו של מקום ישוב קבוע באזור פריז בתקופה הנאוליתית התיכונה, בין השנים 4,000 ל-3,800 לפני הספירה הנוצרית. יוליוס קיסר וצבאו הגיעו למיקום העיר בשנת 52 לפנה"ס- פריז הייתה אז כפר דייגים ששכן על אי באמצע נהר הסן, אך מיקומו היה על צומת דרכים חשוב בגאליה, וקיסר הקים על האי ובאזור גבעת סנט ז'נבייב שבגדה השמאלית את העיר הרומית לוטטיה. כלוביס הראשון, מלך הפרנקים, הפך את פריז לבירת ממלכתו בסביבות שנת 508 לספירה. במאה האחת-עשרה הפכה פריז למרכז חשוב להשכלה ולימודי דת. הכס המלכותי קיבע יותר ויותר את מושבו בעיר, שהפכה לבירת הממלכה החל מימיו של לואי השישי. בשנת 1163, הבישוף מוריס דה סולי החל בבניית קתדרלת נוטרדאם הגותית באיל דה לה סיטה, וזו הושלמה ב-1345. בשנת 1257 הוקם הסורבון, ושנת 1328 אוכלוסיית פריז מנתה כ-200,000 תושבים, והייתה לעיר המאוכלסת ביותר באירופה. כיבוש הבסטיליה ב-14 ביולי 1789, היה השלב הראשון של המהפכה הצרפתית. בליל ה-9 באוגוסט 1792, השתלטה קומונה פריזאית מהפכנית על האוטל דה ויל. בזמן אירועי העשירי באוגוסט 1792, ההמון כיתר את ארמון טווילרי בתמיכת הממשל העירוני החדש. המלך לואי השישה עשר והמשפחה המלכותית נכלאה והוצאה להורג. המונרכיה הצרפתית (שהושבה על כנה ב-1814) התבטלה. ב-2 בדצמבר 1804, נפוליאון בונפרטה, שתפס את השלטון בשנת 1799, הוקדש כקיסר בידי האפיפיור פיוס השביעי בקתדרלת נוטרדאם. הוא החליט למנות את פריז לבירת קיסרותו. המהפכה התעשייתית, הקיסרות השנייה והעידן היפה הביאו לפיתוח הגדול ביותר בהיסטוריה של פריז. במהלך מלחמת צרפת-פרוסיה בשנת 1870, מצור הוטל על פריז במשך מספר חודשים, אך למרות הקשיים לא נכנעה העיר ולא נפלה בידי הצבא הפרוסי. במלחמת העולם הראשונה נפלה פריז המפונה חלקית מתושביה לידי הכוחות הכיבוש הגרמניים, ושוב במלחמת העולם השנייה. בשנת 1991, גדות הסן, מגשר סולי ועד גשר יינה, סווגו כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו. |
|
ערכים נוספים: לוטטיה - טבח ליל ברתולומאוס הקדוש - הבסטיליה - הקומונה של פריז (1792) - מהפכת יולי - המונרכיה של יולי - תוכנית אוסמן להתחדשות פריז - הקומונה הפריזאית (1871) - בל אפוק - שחרור פריז - הטבח בפריז (1961)
מבני תרבות: אופרה בסטיליה - האופרה גרנייה - קומדי פראנסז
מבני שלטון: ארמון האליזה - פאלה רויאל
מבנים ואתרים היסטוריים: ארמון טווילרי - ארמון טרוקדרו הישן - בסטיליה - האינווליד - הספרייה הלאומית של צרפת - הפנתאון של פריז - הפסאז'ים המקורים של פריז - הקטקומבות של פריז - טירת ונסן - לה אל - שער הניצחון - שער סן דני - הקונסיירז'רי
כנסיות: בזיליקת סן דני - בזיליקת סן קלוטילדה - כנסיית סן ז'רמן דה פרה - כנסיית סן-סולפיס - כנסיית סנט אסטאש - סנט שאפל - קתדרלת נוטרדאם - כנסיית סן סוורין
גורדי שחקים: גרנד ארש - מגדל אייפל - מגדל מונפרנאס
מוסדות השכלה: סורבון - קולז' דה פראנס - אקול נורמאל סופרייר - אקול נסיונל סופרייר דה בוזאר - אקול פוליטכניק - בית החולים פיטייה סלפטרייר
כיכרות: פלאס דה ווז' - כיכר הקונקורד - כיכר שארל דה גול (אֵטוּאָל) - כיכר ונדום - שאטלה - כיכר הבסטילייה - כיכר ויקטואר - כיכר העירייה של פריז
שדרות ורחובות: שאנז אליזה - שדרות סן מישל - שדרות סן ז'רמן - רחוב ריבולי - רחוב רישלייה
איים: איל דה לה סיטה - איל סן לואי
נהרות ותעלות: נהר הסן - תעלת סן מרטן
גשרים - פון נף - גשר נוטרדאם - גשר אלכסנדר השלישי
אתרי קבורה: בית הקברות של מונמארטר - פר לשז - הקטקומבות של פריז - הפנתאון של פריז
תחבורה: הרכבת התחתית של פריז - תחנת סן לאזאר - RER - TGV
פריז היא מרכז תרבותי מהמעלה הראשונה. העיר, שמהווה יעד תיירותי עבור כ-26 מיליון תיירים זרים מדי שנה, מפעילה מעל ל-200 מוזיאונים (הריכוז המוזיאלי הגדול ביותר בצרפת), בראשם מוזיאון הלובר ומוזיאון ד'אורסה, כאשר בפריז גופה ניתן למנות מעל למאה מוזיאונים, אליהם יש להוסיף עוד מאה ועשרה מוזיאונים שבסביבתה הקרובה.
- מוזיאון הלובר - המונה ליזה, ונוס ממילו, מצבת מישע, ניקה מסמותרקיה, פרש ראמפין, המדונה בין הסלעים, רפסודת המדוזה, החירות מובילה את העם, שבועת האחים ההוראטים, החתונה בקנה, מות סארדאנאפאלוס, מגדת העתידות
- מוזיאון ד'אורסה - מקורו של העולם, אולימפיה, הנשף במולן דה לה גאלט, האבסינת, אימו של ויסלר, ליל כוכבים מעל הרון, אישה מתרחצת באמבט
- מרכז ז'ורז' פומפידו
- מוזיאון קרנוולה
- ארמון טוקיו
- מוזיאון קלוני - הגבירה והחד-קרן
- מוזיאון פיקאסו
- מוזיאון רודן - שערי הגיהנום, האדם החושב, שועי העיר קאלה
- המוזיאון לאמנויות והמקצועות
- מוזיאון הארוטיקה
- הגלריה הלאומית ז'ה דה פום
פריז הייתה מקור השראה עבור אמנים רבים שהפיצו את דימוייה ברחבי העולם. ואולם, אין כמעט ייצוגים של העיר עד לאחר תקופת מלחמות הדת בסוף המאה ה-16. בזמן שלטונם של אנרי הרביעי ולואי ה-13 צויירה העיר, ובעיר גדות הסן, בידי הציירים ז'אק קלו (Jacques Callot), דה ורבר (De Verwer) וזמאן (Zeeman). הלובר הפך למוקד עניין במאה ה-17, אך אופנת היציאה לצייר מחוץ לסטודיו, שרווחה במאה ה-19, הביאה להתעצמות העניין של הציירים בעיר עצמה, ובחיים הכפריים שבפרברים סביבה.
|
|
|
| העיר פריז בכרוניקת נירנברג, 1493 |
- רשימת ערכים חסרים בנושא פריז שכדאי לכתוב!
מצאו ערכים לשיפור בנושא פריז: דורשי שכתוב • דורשי עריכה • דורשי השלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקורות • לפישוט (יש לגלול את המסך כלפי מטה)


